איך לעבוד בלי לחץ, גם כשלחוצים? “המבשר” טור מס’ 23

אחת הפניות הנפוצות שאני מקבל מבעלי עסקים היא מה שאני קורא “פניה לחוצה”. היא יכולה להופיע בצורות שונות, אבל תמיד אחרי כמה משפטים מתברר שמדובר בבעל עסק שמבין שיש הרבה מה לשנות בעסק, אבל מה שהניע אותו זה דווקא הלחץ הכלכלי של עכשיו. עד שהגיעו מים עד נפש, כלומר עד שהגיעו הטלפונים מהבנק, הוא העדיף לדחות את השינוי – וכעת כבר אין ברירה.

מכאן ואילך הברירות מתחלקות לשני חלקים. יש את הטיפול בבעיה השוטפת, ויש את הטיפול היסודי, במה שגרם לבעיה. האם ניתן להפריד בין השניים? לא תמיד. אבל כאן מתברר שבעצם אין ברירה. אם לא נפריד בין השניים – לא נוכל לטפל בבעיה בשום אופן.

ניקח למשל חנות, שההכנסות שלה ירדו בתקופה האחרונה והלחץ התזרימי מתחיל לתת בה את אותותיו. השאלה הראשונה היא, כמובן, מה קרה כאן? האם הלקוחות ברחו למתחרה אחר, שפתח לא מזמן? האם יש ירידה בצריכה של סוג זה של מוצרים, בגלל חידוש בשוק? או אולי יש לחץ כלכלי ואנשים פשוט ממעטים את קניותיהם? לכל אחת מהסיבות יש טיפול אחר, גם אם התוצאה בקופה זהה.

אבל גם אחרי שזיהינו את הבעיה, אנחנו צריכים להחליט איזה סוג טיפול צריך לתת כאן. האם אנחנו יכולים להתפנות ל”טיפול שורש”, ולפתור את הבעיה מיסודה – או שאין לנו זמן, ואנחנו צריכים “סתימה זמנית” של דליפת המזומנים, אחרת לא יהיה לנו עסק שאפשר יהיה להבריא.

בדרך כלל הנטייה של בעלי העסקים היא לפתור את הבעיה מתוך התזרים השוטף. לנסות להעלות מכירות בזריזות, לצאת במבצעים, ולהצליח לעשות הכל ביחד. גם להחזיר את התזרים וגם לטפל בבעיה לעומקה. הניסיון מלמד שהדרך הזו לא תצלח. מי שלא הצליח להתקדם בלי משא של חור תזרימי על הגב, יקשה עליו מאד להתקדם עם משא כזה.

אם לא נטפל בבעיה הבוערת בנפרד, נגלה מהר מאד ששום דבר לא עובד. בעיות בתזרים, כשהן באות, קודמות לכל בעיה אחרת. ואם צריך לטפל בהן יום יום, זה אומר שלא מצליחים למכור, לא מצליחים להתייעל, והלחץ מחלחל לכל פינה במערכת. וכשזה קורה, ספקים נלחצים גם הם, לקוחות מרגישים לא נעים – והדרך לתהום סלולה.

במקום זה, מה שצריך לעשות זה לייצר בועה של שקט בתוך הלחצים. אם זה רק אפשרי, מה שצריך זה לקנות כמה חדשים של שקט תזרימי, בדרך כלל על ידי גורמים חיצוניים – עזרה משפחתית, תמיכה של הבנק או מה שיכול לאפשר לנו את פרק הזמן הזה, ובמהלך החדשים האלו לעבוד חזק ונכון כדי לצאת מהבור.

במקביל, צריכה להיות גם תכנית מגרה – מה עושים אם זה לא עובד. לא תמיד התכנית הזו משמחת, אבל לפעמים צריך לדעת לשים גם גבולות….

הנקודה העיקרית היא, שצריך לשים לב להשפעת הלחץ על הפעולות שלכם, ולייצר לכם את הבועה השקטה שבתוכה תוכלו לעבוד בשקט.

אגב, הדברים נכונים לא רק ללחץ תזרימי. גם כשיש בעיה משפחתית, חינוכית, או כל דבר שדורש את שימת לבכם המלאה על חשבון העסק – נסו לייצר את ההפרדה הזו, ואת המקום השקט שמתוכו תוכלו לפעול.

זה נשמע אולי מלאכותי, אחרי הכל הלחץ יחכה בבית כשנסיים, אבל לפעמים המלאכותיות הזו נותנת לנו את היכולת לפעול ברוגע ובצורה שקולה. והיכולת הזו יכולה לשנות את התוצאות העסקיות שלנו לשבט או לחסד.

אהבתם? שתפו את חבריכם! אפשר במייל, או בכפתור השיתוף כאן למטה.

וכמו תמיד – מוזמנים להגיב ולשאול! אני אשתדל לענות לכל אחד ואחת.

2 תגובות “איך לעבוד בלי לחץ, גם כשלחוצים? “המבשר” טור מס’ 23

  1. אילן

    אני חושב שלא נגעת בנקודה מרכזית במקרים של משבר עסקי/משפחתי/כלכלי/חינוכי:
    לא להתבייש ולבקש עזרה מקצועית!
    בכל התחומים מומלץ לחשוב באופן “לכתחילה” עם הדרכה מתאימה ותוכנית פעולה מסודרת (כוללת תרחישי “מה אם” ומקרי קיצון).
    משברים גדולים מתחילים במשברון קטנטון כמו שכדור שלג ענק התחיל מכדור קטן.
    החכמה לדעתי היא לא להתבייש ולהסתתר מאחורי “כבוד” ולהרים דגל גבוה ולבקש עזרה ממישהו שיכול לעזור (לא סתם לקטר ולהתבכיין).

סגור לתגובות.